רפואה משלימה | מילון רפואה משלימה | גוף נפש
הוספת מודעת פעילות הרשמה לאינדקס מטפלים האיזור האישי לוח מודעות



כתבות

המיינד המוח האנושי - גארדנר



מחבר: גלית מילוא
תאריך: 18/02/2008

יומן קריאה על ספרו של הווארד גארדנר Five Minds For The Future     גלית מילוא

 פרק 1-  מבט גלובלי על דרכי החשיבה – (Minds Viewed Globaly)

 

גארדנר בספרו  Five Minds for the Future ("חמש דרכי חשיבה לעתיד")  טוען שהמאה 21 תהייה שייכת לאנשים המסוגלים לחשוב בדרך מסוימת. האנשים שלא יהיו מסוגלים לפתח את היכולות הקוגניטיביות המוצעות בספר יאלצו להתמודד עם עתיד עגום בהיותם נתונים לחסדיהם של כוחות שאינם נהירים  להם, המומים מגודש אינפורמציה, ללא יכולת להצליח במקום עבודה וללא יכולת לקבל החלטות תוך שיקול דעת לגבי נושאים אישיים או מקצועיים.

 

גארדנר מציע את חמשת סוגי החשיבה כמתווה מדיניות הנשענת על ההבנה שהאדם צריך לטפח מיומנויות ויכולות אישיות מסוג מסוים על מנת שהוא יוכל לשרוד כמין אנושי וכן בכדי שיוכל לחיות בעולם שבו הוא יירצה לחיות: 

המוח הדיספלינארי (the disciplined mind)  , שלא רק מנחה ללמידה מתמדת אשר מטרתה התמקצעות והתמחות בתחום ספציפי, אלא גם מתווה דרך של חשיבה בתוך מסגרת של לפחות דיסציפלינה אחת.

המוח ה"מסנתז" (the synthesising mind), שמסוגל לאחד בין חלקים שונים של אינפורמציה ליחידת מידע חדשה בעלת משמעות והיגיון.

המוח היצירתי (the creating mind), שחותר אל מעבר לידוע ויוצא מחוץ למסגרת, שמסוגל לשאול שאלות ולמצוא תשובות בעלות מעוף.

המוח המכבד (the respectful mind), שמכיר בשונות הקיימת בין אנשים בעולם על מוצאם הלאומי, אתני, תרבותי וכו' ומגיב אליה בסובלנות ובכבוד.  

המוח האתי (the ethical mind), שפועל מתוך אחריות מצפונית ומוסרית במסגרת תחום עיסוקו של האדם והשתייכותו לחברה.  

עיצוב מוחו של הלומד בחמישה אופנים שונים הינו צורך שעד עתה לא היה קריטי ולכן מערכות חינוך צריכות לבנות פרקטיקות חינוכיות חדשות על מנת לענות על צורך זה.

אמנם, אף אחד אינו יודע במדויק כיצד לעצב חינוך שיניב אינדיבידואלים המאופיינים בחמש דרכי החשיבה אבל ניתן להיעזר בדוגמאות הרבות של דמויות מרכזיות הממלאות את ההיסטוריה האנושית ומדגימות התנהלות המותוות של ידי אחד או יותר מסוגי המוח המוזכרים (המוח המסנתז של אריסטוטל, המוח היצירתי של ביל גייטס, המוח המכבד של מצילי היהודים בשואה וכו').

 

התיאוריה החדשה של גארדנר "דורשת" את השוואתה לתיאוריות שונות כמו תיאורית האינטליגנציות המרובות שהציע גארדנר בשנות השמונים (1983), לטקסונומיה של בלום (1956) ולהשבחה של פסיג (2000) המגדירות, אופראציונאלית, דרכי מחשבה ופעולה המאפיינות את המוח האנושי ונדרשות ממנו.  

לפי גארדנר, התיאוריה של האינטליגנציות המרובות נכתבה מנקודת מבט של פסיכולוג שמבקש לתהות כיצד המוח מתפתח, מתקדם ומשתנה וכיצד הוא מאורגן. לעומת זאת, התיאוריה של חמשת ה-minds  נכתבה מתוך היבט של מתווה מדיניות שמציע סוגים שונים של יכולות אנושיות ומיומנויות שתידרשנה בעתיד. במילים אחרות, תיאורית האינטליגנציות המרובות מגדירה יכולות שונות של האדם לקלוט את הסביבה ולהגיב אליה ואילו חמשת ה-minds  אלו הן דרכי חשיבה שונות שעל האדם לסגל לעצמו על מנת לקלוט את הסביבה ולהגיב אליה בעתיד.

הטקסונומיה של בלום מגדירה את מיומנויות החשיבה האנושית על ידי  שש רמות קוגניטיביות שונות, הנשענות זו על זו וכוללות זו את זו (מיומנות מאוחרת על מוקדמות יותר):  ידע, הבנה, יישום, אנליזה, סינתזה והערכה. אם נתייחס לטקסונומיה מנקודת המבט של חמשת ה- minds  נוכל למצוא קווים מקבילים בין שלוש רמות החשיבה הראשונות, ידע, הבנה, יישום, לבין המוח הדיסציפלינארי ואילו שלוש רמות החשיבה המתקדמות יותר,  אנליזה, סינתזה והערכה נכללות במסגרת מיומנויותיו של המוח המסנתז (the synthesising mind).

אחת המטרות של טקסונומיה זו היא תכנון לימודים. כלומר, באמצעות הטקסונומיה ניתן לקבוע מהם ההישגים הנדרשים מהלומד (מטרות הלימוד) ובהתאמה לתכנן אופראציונאלית את היחידה הלימודית. מטרה דומה, הקשורה לתכנון למידה, שואפת להשיג גם התיאוריה של חמשת ה-  minds  , אולם תיאוריה זו לא מספקת מושגים אופראציונאליים לתכנון יחידות לימודיות אלא יותר מצביעה על הצורך בהתווית מדיניות חינוכית חדשה.

מכיוון שהספר מציג חמישה סוגים של דרכי חשיבה הנדרשות לתפקוד עתידי יעיל ופרודוקטיבי חשוב  להתייחס לספרו של פסיג "מיומנויות וכישורי למידה לעתיד".  כמו פסיג (2000) גם גארדנר איננו מציע כוון חדש ואחר להבנתה התיאורטית של האינטליגנציה האנושית אלא מגדיר את המאפיינים הנדרשים לאינטליגנציה ככלי להטבת חייו של המין האנושי בעתיד. אמנם, נקודות המוצא של פסיג ושל גארדנר הן שונות, שכן פסיג בא מתחום החינוך וחקר העתיד ואילו גארדנר מגיע מתחום הפסיכולוגיה, אולם בכל זאת קיימות נקודות ממשק משמעותיות ביניהם לאור היותם מתווי מדיניות שתכליתה, להבנתי,  הגדרת תוכניות חינוכיות על סמך צרכים עתידיים של האדם כאינדיבידואל, כחלק מחברה וכחלק מהמין האנושי. 

 


פרק 2 –חשיבה דיסציפלינארית (The Disciplined Mind)

המוח הדיסציפלינארי משתמש בדרכי חשיבה הקשורות לדיסציפלינות לימודיות עיקריות (היסטוריה, מתמטיקה, מדעים, אומנות וכו') ולדיסציפלינות מקצועיות מרכזיות (משפטים, רפואה, ניהול, כלכלה מסחר, מלאכת כפיים) , מסוגל להתמיד בביצוע משימה, משתפר בקביעות וממשיך לעשות כך גם מעבר למסגרת החינוך הפורמאלית.  המוח הדיסציפלינארי אינו מקדיש זמן רב לשינון מידע אלא רוכש ידע תוך כדי רכישת החשיבה הדיסציפלינארית, שכן בעידן המידע כל אינפורמציה הנדרשת לאדם הינה זמינה במהירות ובקלות.

 

גארדנר מתייחס לשניים מבין המובנים השונים הקיימים באנגלית למילה discipline.  

discipline  - במשמעות של תחום מחקר או ידע- גארדנר יוצר רשימה קצרה של דיסציפלינות הכוללת מדעים, מתמטיקה, היסטוריה ולפחות צורת אומנות אחת ומאמין שעליהן יש לבסס את הלימוד כולו מכיוון שהן מהוות גשרים לדיסציפלינות נוספות. 

discipline  - במשמעות של משמעת - מוח דיסציפלינארי עובד בהתמדה על דברים, משתפר ולבסוף נעשה מומחה מסוג כלשהו. לא משנה עד כמה האדם מוכשר מלידה אם הוא לא מתמקצע בתחום כלשהו הוא לא יהיה בו מומחה.  מחנכים (הורים ומורים) צריכים לדאוג לכך שהמשמעת תבוא מבפנים ותביא את הלומד להכרה בכך שעל מנת להעמיק את הבנתו עליו להתמיד בלמידה המתמשכת לאורך כל החיים. משמעת מסוג זה צריכה להיבנות מתוך הנאה ועניין ללמוד על העולם (ולא מתוך אילוץ חיצוני לשנן או להתאמן).

 

דוגמה ליישום חשיבה דיסציפלינארית על שני מובניה, מביא גארדנר באמצעות סיפור חייו של הפסנתרן ארתור רובינשטיין.  רובינשטיין כתב באוטוביוגרפיה שלו שבתחילת שנות השלושים, לאחר שכבר היה פסנתרן מוכר שזכה לתשואות רבות על הופעותיו, החליט להפסיק לצאת בלילות, הפסיק לשתות, הפסיק לרדוף אחרי נשים ומאותו היום התחיל להתאמן בנגינה באופן יומיומי במשך כל ימי חייו מתוך הבנה שרק למידה מתמדת ודבקות בדיסציפלינה (המוסיקלית) תחדדנה את מיומנויותיו בנגינה ותשפרנה את הופעותיו בכלל ונגינתו בפרט. 

 

ההיבט של המוח הדיסציפלינארי, הדוגל בלמידה מתמדת, מובא גם במאמרון שכתב אריק סינק, מייסד חברת פיתוח תוכנה בשם SourceGear  .  באוגוסט 2003 כתב סינק כיצד מתכנת (ולענייננו כל בעל מקצוע אחר) צריך לחשב את הקריירה שלו. נקודת המוצא של סינק היא שסודה של קריירה מוצלחת היא בלמידה מתמדת.

הוא מתאר כיצד צריך להתייחס לקריירה על ידי המשוואה הבאה: C = G + LT

C עומדת בשביל "cluefulness"  -ידענות -  המידה הכללית של היכולות, המומחיות, התבונה והידע בתחום העיסוק שלך.

G- עומדת בשביל "gifting"–הכישרון האישי המאפיין כל אינדיבידואל.

L- עומדת בשביל –learning  - הקצב שבו אתה צובר או מאבד cluefulness במשך הזמן.  

T – עבור time  

הצלחת הקריירה נקבעת על ידי שלושה משתנים שרק באחד מהם אנו יכולים לשלוט, ה-L, למידה. התמקדות ב-L עלולה להיות קשה מאוד שכן הנטייה הטבעית שלנו היא להתמקד דווקא ב-C .  לעיתים קרובות אנו מתמקדים בדברים שהם לא נתונים לשליטתנו:

אנו תוהים מדוע מישהו אחר קיבל את הקידום ולא אנחנו.

אנו תוהים מדוע הבוס לא מעריך את הצעותינו כפי שהוא מעריך את של עמיתינו.

כשאנו מגישים מועמדות לעבודה, אנו מגישים מסמך מלא בטענות לגבי ה-C הגבוה שלנו.

אנו משכנעים את עצמנו שהבעיה האמיתית היא שאנשים לא יודעים עד כמה אנו ברי –דעת. במשך הזמן אנו מבזבזים את זמננו בלהאמין שהדבר החשוב הוא לא ה-C שלנו אלא הרמה שאנשים מייחסים -C שלנו.  המפתח לקריירה מוצלחת היא ה-L . כלומר הקצב של שינוי ה-C שלנו לאורך זמן. לשם כך, אנו צריכים להיות בתהליך של "למידה מתמדת". לא למידה המתרחשת פעם בכמה זמן באירועים מיוחדים כמו כנסים שנתיים אלא למידה יומיומית, הנובעת מרצון ונכונות ללמוד.

סינק, בדומה לגארדנר , אינו מבטל את הצורך בידע ורואה בו מרכיב חשוב במשוואה אולם הוא מאמין שלמידה מתמדת היא המרכיב שעושה את השינוי המשמעותי במשוואה.

בנוסף, סינק, כמו גארדנר,  מתייחס ללמידה מתמדת כאל דרך חיים שבה האדם מאמץ מצב מנטאלי בו הוא בודק את עצמו בעקביות ובצורה מודעת במטרה ללמוד מטעויות, להשתפר ולהתמקצע .  

 

גארדנר מונה ארבעה צעדים הנדרשים לעיצוב מוח דיסציפלינארי:  

1. יש להקנות את היכולת לזהות נושאים או מושגים חשובים  בדיסציפלינה. חלקם יהיו קשורים לתוכן כמו חוקים של היצע וביקוש וחלקם יהיו קשורים למתודולוגיות כמו איך לערוך מחקר מדעי.

2.  יש להקדיש זמן משמעותי לאותם נושאים ומונחים חשובים תוך שימוש במבחר דוגמאות ואופנים שונים של ניתוח.

3. יש ללמוד את הנושא במספר דרכים (סיפור, דיון, סימולציה, משחק תפקידים, וידאו, הומור וכו').  כך, ניתן להגיע ליותר תלמידים.

 4. יש לתת לתלמידים הזדמנויות רבות להפגין את הבנתם בתנאים מגוונים. הדרך המהימנה היחידה  לקבוע שהבנה באמת הושגה היא על ידי הצגת שאלה או בעיה חדשה ובדיקת התמודדות התלמיד איתה.

 

הצעד השלישי, שמציע גארדנר, הוא לימוד נושא במגוון אופנים , דבר המאפשר לתלמידים בעלי סגנונות למידה שונים להיחשף לדרך המועדפת עליהם וכך למעשה להגביר את הסיכוי שלהם ללמידה יעילה ומוצלחת. מלבד שצעד זה נובע מהתבססות על התיאוריה של אינטליגנציות מרובות הוא גם תואם את הממצאים העולים מחקר המוח בהקשר של למידה. 

 

מישל מוריס, האחראית על הניהול הבינלאומי של עמותת הורים לילדים עם קשיים בעיבוד החושי , SPD (Sensory Processing Disorder ) כתבה בדצמבר 2006 בעלון החדשות האינטרנטי (newsletter  )  "ידידי SPD" מאמר העוסק בסגנונות הלמידה המאפיינים את המוח השמאלי והמוח הימני (ומבוסס על ספרו של  ג'פרי פריד ילדים ימני-מוח בעולם של מוח-שמאלי).  במאמר זה מוריס מסבירה כיצד למידה מתבצעת בכל צד של המוח.

שני חלקי המוח פועלים אמנם כגוף אחד, אולם כל אחד מהצדדים מפעיל אסטרטגיות שונות של עיבוד כאשר צד אחד יכול להיות דומיננטי יותר מהשני. למידה עשויה להתרחש מהר יותר בצד הדומיננטי מכיוון שבצד זה יש יותר קישורים עצביים.

מוריס מפרטת את האסטרטגיות לעיבוד מידע המאופיינות על יד המוח השמאלי (עיבוד על בסיס הגיון, רצף, לינארי, אנליטי, ראלי, אובייקטיבי, מילולי, סמלי ) ואת אלה המאפיינות את המוח הימני (עיבוד אינטואיטיבי, אקראי, גלובלי,מבוסס פנטזיה, סובייקטיבי, לא מילולי, ויזואלי, קונקרטי)  ומבקשת להגיע למסקנות כיצד ניתן להשתמש בידע זה כדי להבין את הדרך  בה התלמיד מעדיף ללמוד וכך להגיע אליו ביותר קלות ויעילות. היא אף נותנת הצעות להוראה ברוח   מסקנות אלו לדוגמה, לתלמידים עם מוח ימני דומיננטי- יש לאפשר לראות, לחוש ולהתנסות לכן, פרויקטים יצירתיים, התנסויות ויזואליות וחקר דוגמאות יהיו מלמדים עבור "הימנים".

 

שלמה בנטין (2003) בספר "פרקים בנוירופסיכולוגיה" מסביר שהסיבה לתפקודים שונים של המוח הימני והשמאלי היא האוטונומיה של מערכות החישה. לדוגמה, המבנה האנטומי של מערכת הראייה גורמת לכך שגירויים במחצית הימנית של שדה הראייה מגיעים תחילה להמיספרה השמאלית בעוד שגירויים המוצגים במחצית השמאלית של שדה הראייה מגיעים תחילה להמיספרה הימנית. הממצאים העולים מחקר האסימטריה המוחית מסבירים שכל המיספרה מעבדת את המידע המגיע אליה באופן שונה. ההמיספרה השמאלית מעבדת מידע באופן אנליטי וסדרתי ורגישה לשינויים מהירים בתבנית הגירוי לכן העיבוד הלשוני הפונטי נעשה בה, שכן הבחנה בין קטגוריות פונטיות שונות מתבססת על שינויים מהירים שכאלה. לעומתה ההמיספרה הימנית מעבדת מידע באופן כוללני, במכלולים ולכן בה נעשה העיבוד של המרחב.  

בהתבסס על  הממצאים העולים משדה המחקר על מוח ולמידה, הצעתו של גארדנר ללמד נושא באופנים שונים מקבלת, בעיני, משנה תוקף. זוהי דרך שכל מורה חייב לאמץ לעצמו בהציגו תכני לימוד חדשים בפני כיתתו. לימוד נושא מנקודות מבט שונות או בצורות שונות לא רק שמגוון ומחדש וכתוצאה מקל ומשפר את הקליטה של הנושא הנלמד אלא עונה על צורך אמיתי של הלומד, צורך פיזיולוגי,  להיחשף למידע בדרך בה היכולת האורגאנית שלו מאפשרת לו. המורה צריך להבין שתפקידו ליצור נגישות לנושא הנלמד לכל אחד מתלמידיו כפי שהיה יוצא מגדרו ליצור נגישות מיוחדת לילד העיוור או החרש שבכיתתו.  דוגמה זו לא באה לרמוז שהמוח הלומד הינו, חלילה,  מוגבל באיזה שהוא אופן אלא להדגיש את חובת המורים לדאוג לענות על צורכי המוח המשווע ללמוד בדרכו הוא. 

 

 

באדיבות אינטרלקט לימודים באינטרנט

<< חזור
ביקורות הגולשים
טרם נכתבו תגובות
הוסף תגובה

ע"מ לשלוח תגובה עליך להיות מחובר

      להרשמה/התחברות לחץ כאן


כל הזכויות שמורות לצ'קרהפדיה ©
אודות | תנאי שימוש | צור קשר | איך נרשמים | מפת אתר | אתרים רלוונטיים
Share |

מילון מונחים | מכללות רפואה משלימה | אינדקס מטפלים | פסטיבלים |קהילות QSR  נומרולוגיה  |כתבות רפואה משלימה | ניקיון ירוק



החברים של צ'קרהפדיה :
               | לוח רכב | מתכונים | אינדקס אתריםבגרות באנגלית | רפואה משלימה |   Fear of flying |  בניית אתרים   |

כל הזכויות באתר זה שמורות לצ'קרהפדיה המציעה מילון מונחים , לוח פעילויות , סדנאות , אינדקס מטפלים מטפלים בתחומים הבאים: רפואה משלימה, יוגה, מדיטציה, מכללות,מכללות רפואה משלימה, ניו אייג', איורוודה ,רייקי ,קבלה, יהדות, טיפולים, נטורופתיה ,תזונה נכונה, רפלקסולוגיה, הילינג, חרדות, אהבה , טנטרה טיפולים הוליסטיים.

 

המידע המפורסם באתר מוגש כמידע אינפורמטיבי בלבד ואין הוא תחליף לייעוץ מקצועי.
אין בתוכן האתר משום המלצה על טיפול רפואי או אלטרנטיבי מסוג כלשהוא.
אין להעתיק את תוכן האתר או לעשות שימוש בתכנים בלא אישור ממנהלי האתר.